רשלנות רפואית בבדיקות הריון בסיכון גבוהה

  
 

הריונה השישי של אישה, אחרי שני הריונות כושלים שבהם נפטרו העוברים בחודש השמיני להיריון הוגדר כהריון בסיכון גבוהה. לאור זאת, החליטו הרופאים המטפלים שיש לעקוב אחרי מהלך הריונה באופן קפדני יותר. במסגרת מעקב זה אושפזה האישה שלוש פעמים.

במהלך האשפוזים נלקחו מהאישה דגימות דם לצורך גילוי אי ספיקה שלייתית, אשר הרופאים המטפלים חששו שהיא הסיבה שגרמה למות העוברים בשני ההריונות הקודמים. תוצאות הבדיקות הגיעו לבית החולים לאחר פרקי זמן של שבוע שבועיים.

בהיותה בשבוע ה37 להיריון, הגיעה האישה לבית החולים כשהיא סובלת מכאבים קלים, והיא אושפזה במחלקת יולדות. כשעתיים לאחר מכן החלו צירים ולאחר כשעה נוספות הייתה ירידה של מי שפיר מקוניאליים (מי שפיר הצבועים ירוק עקב הפרשת תוכן מעי עוברי למי השפיר). בבדיקה שנערכה לאחר מכן הורגשה האטה בדפיקות לב העובר והוחלט על ניתוח קיסרי.

התינוקת נולדה בניתוח קיסרי במשקל נמוך מהרגיל כשהיא במצב של תשניק ולאחר טיפול במהלכו התאוששה הועברה התינוקת למחלקת יונקים. בחלוף עשרה ימים שוחררה התינוקת מבית החולים כשהיא עודנה קטנה מהרגיל. כחודשיים לאחר הלידה סבלה התובעת מאירוע של איבוד הכרה פתאומי וכחמש שנים לאחר הלידה אובחנה כסובלת משיתוק מוחין.

נטל השכנוע

במצב רגיל, נטל השכנוע מוטל על התובע, אולם קיימים מקרים בהם עובר נטל השכנוע אל הנתבע. במקרה דנן היה חוסר ברישומים דבר המצביע, כך על פי בית המשפט, על אי-מילוי חובה החלה על הרופאים ועל המוסד הרפואי כלפי המטופלים, ומהווה מחדל רשלני. במחדל זה כך נפסק יש "כדי לפגום גם באפשרויות הטיפול בחולה בעתיד, וגם כדי לשלול ממנו ומבית-המשפט ראיה בעלת חשיבות במקרה של התדיינות עתידית בין החולה לבין הרופא או המוסד". לפיכך קבע בית המשפט כי מחדל זה של הרופא או של המוסד הרפואי פועל לחובתם בהתדיינות משפטית בין החולה לבינם, וכך הוא בכל אותם מקרים "שקיומו של רישום נאות היה בו כדי להבהיר את העובדות שבמחלוקת". בית המשפט מוסיף וקובע כי "אין די בקיום רישום מסודר כנדרש. ללא שמירה על הרישומים נמוגה כל תועלת שניתן להפיק מהם".

לפיכך קבע בית המשפט כי במקרים של פגם ברישום ונזק ראייתי שנגרם בשל כך יועבר נטל השכנוע אל כתפי הנתבעים. זאת ועוד, בית המשפט מציין כי גם במקרה של אי-התאמה ברישומים (מצב בו ישנם רישומים סותרים) אשר אינה מוסברת, יש לזקוף את הסתירה לחובת האחראים על הרישום.

הרשלנות

בבואו לבחון אם התקיימה במקרה מסוים רשלנות בוחן בית המשפט את הטיפול שניתן בהתאם אמות-המידה והידע הרפואי שהיה מקובלו באותה התקופה. בית המשפט קבע כי אם לאדם אין רגישויות מיוחדות די בהענקת הטיפול הרגיל. לעומת זאת כאשר מדובר בחולה בעל רגישויות וסיכונים מיוחדים, יש להעניק טיפול החורג מגדר הנורמה הרגילה. כאשר במקרה מסוים קיים חשד לרגישות-יתר או לסיכון-יתר, יש "לקדם את פני הסיכון" – על-ידי הענקת טיפול שונה מהטיפול הרגיל שנהוג לתתו.

במקרה זה אומנם המעקב אחר ההריון בוצע לפי הנורמה שהייתה נהוגה באותם ימים. אולם, האם, שהייתה בהיריון בסיכון גבוה, הייתה צריכה לקבל טיפול שונה מהטיפול הרגיל, טיפול דקדקני יותר. בית החולים היה צריך לדאוג לבצע את הבדיקות בתדירות גבוהה יותר, בנוסף, בית החולים היה צריך לדאוג לקבלת התוצאות באופן מהיר וסדיר ולא כעבור שבועיים. הטיפול שקיבלה האישה היה טיפול שיגרתי אשר אינו חורג מהנוהג המקובל. טיפול כזה היה בלתי הולם כשמדובר באישה בהיריון בדרגת סיכון גבוהה.

מהאמור לעיל הוכח כי הנתבעים התרשלו בטיפול באישה ואף נקבע כי קיים קשר סיבתי בין רשלנות זו לבית הנזק ממנו סובלת הילדה.

ע"א 7705/98 המרכז הרפואי סורוקה נגד חגית כהן.


קריאה נוספת:

תאונות בשטח ציבורי

תאונות אופנוע

 
   
 
 
 
 
תאונת עבודה  
 
 
מה היא תאונת דרכים? מי זכאי לפיצוי בגינה?  
 
 
האיסור על חברות הביטוח לחייב בדיקת פוליגרף  
 
 
תאונות בשטח ציבורי  
 
 
תאונת דרכים / עבודה  
 
 
מיגונים כתנאי מוקדם לתשלום פיצויים בגין פריצה  
 
 
 
 
 
 
 
ז'בוטינסקי 7  מגדל אביב, קומה 39, רמת גן     אימייל:  office@sdlaw.co.il
פארטי אפ קידום אתרים טלפון:03-5755519    פקס:03-5755521 Powered Art-Up
 
 
תאונות דרכים  |  עורך דין תאונות דרכים  |  משרד עורך דין  |  מאמרים תאונות דרכים  |  תאונות עבודה  |  צור קשר  |  English
נזיקין  |  משפט מסחרי  |  מקרקעין  |  ליטיגציה
האמור באתר זה אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי פרטני ומקצועי, לא נועד להחליפו ואינו מהווה המלצה.
האמור באתר זה הינו כללי ועל כן יש לבחון כל מקרה לגופו ובהתאם לנסיבותיו ייתכן כי במידע הנכלל באתר חלו השמטות ו/או טעויות.